הילד יודע לקרוא אבל לא בוחר לקרוא: איך מגדלים אהבת ספרים בבית

למה זה קורה בכלל

הרבה ילדים עוברים את שלב פענוח האותיות בהצלחה, יודעים לקרוא משפט ולהבין אותו, ועדיין לא הופכים לקוראים מרצון. יש הבדל גדול בין היכולת לקרוא לבין הבחירה לקרוא. היכולת נבנית בכיתה, מול המורה ומול דפי עבודה. הבחירה נבנית בבית, כשאין ציון, אין מבחן, ואין מי שבודק. אם בזמן הפנוי הספר תמיד מפסיד למסך, זה כי המסך נותן גירוי מהיר וקל, והספר בשלב הזה עדיין מרגיש כמו עבודה.

החדשות הטובות: זה משהו שאפשר לשנות בהדרגה, בלי הרצאות ובלי כפייה, רק עם כמה שינויים קטנים בסביבה ובשגרה.

מה שממש עובד, אפשר להתחיל הערב

1. עשר דקות קריאה יחד, לא בקול תורני

לא מדובר בלהקשיב לילד קורא בקול כמו תרגיל בית ספר. מדובר בלשבת יחד על הספה, כל אחד עם הספר שלו, או להתחלק בקריאה של ספר אחד, פרק אחד אתם ופרק אחד הילד. עשר עד חמש עשרה דקות לפני השינה, בלי לחץ זמן, בלי לתקן כל טעות. המטרה היא ליצור זיכרון נעים שמתקשר לספר, לא לתרגל טכניקה.

2. תנו לילד לבחור, גם אם הבחירה נראית לכם שטחית

ספר בדיחות, ספר על דינוזאורים, קומיקס, מגזין כדורגל, כל אלה קריאה לגיטימית. אם תכפו ספרות איכותית שהילד לא מתחבר אליה, הוא ילמד לשנוא את זמן הקריאה. תנו לו לבחור שלושה ספרים בביקור הבא בספרייה, בלי לפסול אף בחירה, ותשתדלו לא להעריך את הבחירה בקול.

3. תראו אותו קורא בעצמכם

ילדים מחקים מה שרואים בבית, לא מה ששומעים בהרצאה. אם ההורה קורא רק מהמסך והילד מתבקש לקרוא ספר, המסר לא עובד. נסו לקבוע חצי שעה בשבוע, למשל בסופ״ש בבוקר, שבה כל המשפחה יושבת עם ספר או עיתון, כולל ההורים, בלי טלפון בסביבה.

4. תחליפו ספר שלא עובד בלי בושה

הרבה הורים ממשיכים לכפות ספר שהילד לא נהנה ממנו כי הם קנו אותו או כי מישהו המליץ. תנו לילד רשות רשמית לעצור אחרי פרק אחד ולהחליף, בלי תחושת כישלון. חוק פשוט לבית: אם אחרי עשרה עמודים אין עניין, מותר להחזיר לספרייה.

5. קשרו קריאה לתחומי עניין קיימים

ילד שאוהב מיינקראפט יקרא ספר על מיינקראפט בהתלהבות שלא תראו מול ספר קלאסי. ילד שאוהב חיות יקרא ספר עיון על נמרים או ספר סיפור על כלב. הכי מהיר לחפש בספרייה או בגוגל: שם התחביב שלו, בתוספת המילה ספרים לילדים, ולבחור שניים שלושה מהתוצאות.

6. תנו זמן קריאה שנחשב זמן חופשי, לא תוספת עליו

אם קריאה מגיעה רק אחרי שיעורי הבית ולפני השינה, היא מתויגת כעוד משימה. נסו להציע קריאה כאופציה גם בזמן שהילד היה בוחר מסך, למשל חצי שעה אחרי בית ספר לפני שיעורי הבית. אם הוא בוחר ספר במקום מסך פעם אחת בשבוע, זה כבר הצלחה.

מה לא לעשות, גם אם הכוונה טובה

• לא לתגמל בכסף על כל ספר שנקרא, זה מלמד לקרוא בשביל הפרס ולא בשביל הסיפור.
• לא לבחון את הילד על מה שקרא כמו מבחן הבנת הנקרא, זה מהפך את הקריאה חזרה לעבודה.
• לא להשוות בין אחים או חברים לכיתה, במיוחד לא בקול רם ליד הילד.
• לא לדרוש שיסיים כל ספר שהתחיל, גם מבוגרים לא מסיימים כל ספר שהם פותחים.

סביבה שמזמינה קריאה, בלי מאמץ יומיומי

ספר על השידה ליד המיטה נקרא הרבה יותר מספר שסגור בארון. שימו שתיים שלוש כוננות ספרים בגובה עיניים של הילד בסלון או בחדר שלו, לא רק בחדר עבודה. ביקור חודשי בספרייה, בו הילד בוחר בעצמו, יוצר ציפייה טובה. אם יש אפליקציית ספרים דיגיטלית שהילד אוהב, זו גם קריאה לגיטימית, במיוחד לילדים שמתקשים פיזית עם ספר מודפס.

מה לעשות אם כבר ניסיתם הכל ולא זז

אם עברו שלושה שבועות של ניסיונות עדינים והילד עדיין בורח מכל ספר, נסו לצמצם את זמן המסך הפנוי בשעה אחת ולהציע קריאה כאופציה היחידה באותה שעה, בלי לקרוא לזה עונש. תנו לו לבחור בין קריאה עצמית, קריאה איתכם, או ספר אודיו, שלושת האפשרויות עדיין נחשבות קריאה. אם אחרי חודש אין שום שינוי בהתנהגות, ואם יש קושי ממשי בהבנה או בקצב, שווה לשאול את המורה אם היא רואה קשיים ספציפיים בכיתה, כדי לשלול בעיה שדורשת תמיכה נוספת.

המטרה האמיתית היא לא שהילד יקרא כל ערב במשמעת, אלא שבעוד כמה שנים, כשלא תהיו לידו, הוא יבחר ספר מעצמו כי הוא זוכר שקריאה זה כיף.