תוכן העניינים
ההבדל בין שם האות לצליל שלה
זו הנקודה שמפילה הכי הרבה ילדים בהתחלה, והיא כמעט תמיד עוברת בשקט.
כשמלמדים ילד את השיר של האלפבית, הוא לומד את השמות של האותיות. בי, סי, די, אי. השמות האלה שימושיים לאיות בטלפון, והם לא עוזרים בכלל לקריאה. כי המילה cat לא נשמעת סי איי טי.
מה שנדרש לקריאה הוא הצליל. האות C משמיעה קְ. האות A משמיעה אָ. האות T משמיעה טְ. הרכבה של שלושת הצלילים נותנת מילה.
ילד שלמד רק שמות ינסה להרכיב מילה מהשמות, ייכשל, ויסיק שאנגלית קשה לו. הפתרון פשוט. מלמדים את הצליל לפני השם, או לפחות במקביל, ומדגישים שלכל אות יש שם וגם צליל, כמו שלילד יש שם וכינוי.
באיזה סדר ללמד את האותיות
הסדר האלפביתי הוא הנוח לשיר והכי פחות שימושי ללמידה. אם מלמדים לפי A B C D, הילד יודע ארבע אותיות ועדיין לא יכול לקרוא מילה שלמה.
עדיף לפתוח בקבוצה שמאפשרת מילים כבר ביום הראשון. עם s, a, t, p, i, n אפשר להרכיב sat, tap, pin, nap, tin, sit ועוד. הילד קורא מילה אמיתית באנגלית בשיעור הראשון, וזה משנה את כל היחס שלו.
אחרי הקבוצה הראשונה ממשיכים בקבוצות דומות. חשוב להשאיר את הצמדים המבלבלים רחוק זה מזה. b ו-d לא באותו שבוע. p ו-q לא באותו שבוע. m ו-n לא באותו שבוע.
הכיוון ההפוך שמבלבל
בעברית קוראים מימין לשמאל. באנגלית להפך. למבוגר זה פרט טכני שנקלט בשנייה, ולילד בכיתה ב זה בלבול אמיתי שמתבטא בקריאה של מילים מהסוף.
עוזר לסמן נקודה ירוקה בצד שמאל של השורה ולומר שמשם מתחילים. עוזר גם להעביר את האצבע מתחת למילה תוך כדי קריאה, בכיוון הנכון, בפעמים הראשונות. אחרי כמה שבועות זה מתקבע לבד.
מילים שלא מצייתות לחוקים
באנגלית יש מילים נפוצות שאי אפשר לקרוא לפי צלילים. the, said, was, one, you, come. הן פשוט צריכות להיות מוכרות בעל פה.
הטעות היא לנסות לפענח אותן. ילד שינסה לקרוא the לפי הצלילים יגיע לתוצאה מוזרה ויתבלבל. עדיף להציג אותן מראש כמילים שמזהים כמו תמונה, בלי הסבר, ולתרגל אותן בנפרד בכרטיסיות.
עשר מילים כאלה מכסות אחוז גדול מכל טקסט לילדים בשלב ההתחלתי, וההשקעה בהן משתלמת מהר.
מה עושים בעשר דקות ביום
חלוקה שעובדת טוב עם ילד שרק מתחיל:
- שתי דקות צלילים. מראים אות, הילד אומר את הצליל. אקראי, בקצב מהיר, בלי כתיבה.
- שלוש דקות הרכבה. מילה קצרה של שלוש אותיות, הילד מפרק אותה לצלילים ומרכיב חזרה. שלוש עד חמש מילים מספיקות.
- שתי דקות מילים מוכרות. כרטיסיות של המילים שלא מצייתות לחוקים.
- שלוש דקות משהו כיף. שיר, סרטון קצר, משחק זיהוי אותיות. החלק הזה הוא לא בונוס, הוא מה שגורם לילד להסכים לשבת מחר.
הוראות בעברית, תוכן באנגלית
הרבה תוכניות מתחילות מיד באנגלית מלאה, כולל ההוראות. בגילאים האלה זה בדרך כלל טעות. הילד מבזבז את המאמץ על להבין מה מבקשים ממנו, במקום על החומר עצמו.
בשלב ההתחלתי, ההוראה בעברית והתוכן באנגלית. ככל שהילד מתקדם אפשר להעביר גם את ההוראות, אבל אחרי שהביטחון כבר קיים ולא לפני.
מה לא לעשות
אל תתקנו מבטא. ילד שאומר את המילה במבטא ישראלי כבד קרא אותה נכון, וזה כל מה שחשוב עכשיו. תיקון מבטא בשלב הזה מייצר הססנות ושתיקה.
אל תדחפו לכתיבה מוקדם מדי. זיהוי וקריאה קודמים לכתיבה בכמה חודשים, ובקשה לכתוב מוקדם מדי מוסיפה עומס בלי תמורה.
ואל תשוו לילד שחוזר מארצות הברית או לילד שההורים שלו דוברי אנגלית. הם נמצאים במסלול אחר, והשוואה אליהם רק מייאשת.
הסימן שהילד בדרך הנכונה
הוא רואה מילה קצרה שלא ראה מעולם, ומנסה. אולי לא נכון, אבל מנסה. ילד שמוכן לנחש מילה חדשה באנגלית פיצח את העיקרון של הרכבת צלילים, וכל השאר הוא כמות ותרגול.
רוצים שהילד יתרגל את זה היום?
המשחקים באתר בנויים בדיוק סביב הנושאים האלה, בעברית מלאה, עם אזור הורים שמראה מה באמת נעשה.
כניסה למשחקיםשאלות שהורים שואלים
מאיזה גיל כדאי להתחיל אנגלית?
חשיפה קלה דרך שירים וסרטים מתאימה מגיל צעיר. לימוד מסודר של אותיות וצלילים מתאים בדרך כלל מכיתה ב ומעלה, כשהקריאה בעברית כבר יציבה.
האם ללמד אותיות דפוס גדולות או קטנות קודם?
גדולות קודם, כי הן שונות זו מזו בבירור וקל לזהות אותן. אחרי שהילד שולט בהן מוסיפים את הקטנות בזוגות, כל אות גדולה עם הקטנה שלה.
הילד מתבלבל בין b ל-d, זה נורמלי?
מאוד נפוץ עד גיל שמונה בערך, גם בעברית וגם באנגלית. עוזר ללמד כל אחת מהן בנפרד בהפרש של כמה שבועות במקום ללמד אותן יחד.
כמה תרגול אנגלית ביום מספיק?
עשר דקות ביום עדיפות על שעה בשבוע. בשלב ההתחלתי החזרה התכופה חשובה יותר מהאורך.