הילד נלחץ לפני מבחן: מה עושים בערב ובבוקר של המבחן

למה בכלל ילד נלחץ ממבחן שהוא יודע להצליח בו

הרבה הורים מגיעים לשולחן המטבח מבולבלים, הילד ידע את החומר בבית, פתר את כל השאלות בתרגול, ולמחרת בכיתה הוא קופא. זה לא עצלנות ולא חוסר הכנה. זה מה שקורה כשהמוח נכנס למצב לחימה או בריחה, וכל האנרגיה שהיתה אמורה ללכת לזיכרון ולחישוב הולכת לדפיקות לב ולנשימה מהירה.

חרדת מבחנים לא קשורה לרמת הידע של הילד. ילדים חזקים מאוד בחומר יכולים לקפוא בדיוק כמו ילדים שמתקשים, ולפעמים אפילו יותר, כי יש להם ציפייה גבוהה מעצמם. התפקיד שלכם כהורים לא הוא ללמד עוד חומר בערב שלפני, אלא להוריד את הלחץ כדי שהידע שכבר קיים יוכל לצאת.

מה עושים שלושה ימים לפני המבחן

המפתח הוא לפרק את ההכנה כדי שהערב האחרון לא יהיה לחוץ.

• יום שלישי לפני: עשרים דקות של חזרה על החומר, בלי ציפייה שיזכור הכל, רק תזכורת.
• יום שני לפני: תרגול של שלוש עד חמש שאלות בסטייל שיהיה במבחן, בקצב איטי.
• יום לפני: עשר דקות בלבד של מבט כללי על החומר, ואז לעצור. אין ערך בלמידה אינטנסיבית ברגע האחרון, יש רק ערך בלהראות לילד שהוא כבר מוכן.

אם היום שלפני מגיע והילד בכל זאת רוצה ללמוד עוד, אפשר לתת לו, אבל להגביל לרבע שעה ולא יותר. מרתון למידה בערב שלפני מגדיל את הלחץ ולא מוריד אותו.

הערב שלפני, מה שאתם אומרים חשוב יותר מהחומר עצמו

בערב לפני מבחן הילד לא צריך עוד תרגילים, הוא צריך לדעת שהוא בסדר. שלושה משפטים שעוזרים:

1. "אתה למדת את זה, ואני ראיתי אותך פותר את זה נכון."
2. "אם תתקע על שאלה, אפשר לדלג עליה ולחזור בסוף, זה מה שעושים כל התלמידים החכמים."
3. "המבחן בודק מה אתה יודע ברגע הזה, הוא לא בודק מי אתה."

כדאי גם לוודא שיש לו שינה מספקת, ילד בכיתה ב עד ד צריך בין תשע לעשר שעות, וילד בכיתה ה או ו בערך תשע שעות. ילד עייף נלחץ יותר ומבצע פחות טוב, בלי קשר לכמות הידע שיש לו.

בוקר המבחן, שגרה קבועה מנטרלת לחץ

בוקר של מבחן הוא לא הזמן להוסיף חומר או לשאול שאלות בדיקה. זה הזמן לשגרה יציבה שהילד מכיר.

• ארוחת בוקר קלה עם חלבון, גם אם התיאבון נמוך. מספיק חצי כריך או יוגורט.
• לא לדבר על המבחן יותר משפט אחד, כמו "אני בטוחה שתעשה טוב, תזכור לנשום."
• אם יש דרך, ללכת לבית הספר ברגל או באוטו עם שקט, לא עם רדיו רועש או לחץ של איחור.

ילד שמגיע למבחן שקט מבחינה גופנית פותר טוב יותר. הנשימה קובעת הרבה יותר מהתרגול האחרון.

טכניקת נשימה של דקה אחת שאפשר לתרגל מהערב הזה

לפני המבחן, בכיתה או בבית, אפשר לתרגל עם הילד נשימה של ארבע שניות שאיפה, שתי שניות החזקה, שש שניות נשיפה. חוזרים על זה שלוש פעמים. זה מוריד את קצב הלב בתוך דקה, ואפשר לתרגל את זה כמה פעמים בשבוע שלפני כדי שהילד יזכור לעשות את זה גם בלי שתזכירו לו.

עצה מעשית: תלו פתק קטן בקלמר או בתיק עם המילה נושם, ככה יש לו תזכורת חזותית ברגע שהוא צריך.

מה עושים אם הילד קופא בזמן המבחן עצמו

זה קורה גם עם כל ההכנה הטובה בעולם. מה שעוזר זה להכין אותו מראש לתסריט הזה, כדי שלא יתפוס אותו לא מוכן.

1. אפשר לומר לו מראש, אם תרגיש שאתה נתקע, דלג לשאלה הבאה וחזור בסוף.
2. תרגלו איתו לכתוב על הדף פעולה פשוטה, כמו לרשום את המספרים שוב, זה מעביר את המוח ממצב קיפאון למצב פעולה.
3. אמרו לו שגם למידה כמו שהוא יודע, יש רגעים שהמוח מתבלבל, וזה זמני וחולף.

מה עושים אחרי המבחן, בלי קשר לציון

כשהמבחן חוזר, שאלו קודם איך הוא הרגיש ולא מה הציון. שאלה כמו "מה היה קשה לך היום" נותנת לילד תחושה שהאירוע שלו נחשב, לפני שהציון נכנס לתמונה.

אם הציון לא שיקף את הידע האמיתי, זה סימן שכדאי לעבוד על הכנה למבחן ולא רק על החומר עצמו. אם זה קורה שוב ושוב, שיחה עם המורה יכולה לעזור, אולי הילד צריך זמן נוסף, או מקום ישיבה שקט יותר, או אפילו מבחן בעל פה במקרים מסוימים.

וחשוב לזכור, המטרה שלכם היום היא לא שהמבחן הבא יהיה קל, היא שהילד ילמד להתמודד עם לחץ בצורה שתשרת אותו גם בעוד עשר שנים, כשיהיו לו מבחנים אחרים לגמרי בחיים.