תוכן העניינים
הטעות שנראית כמו רשלנות ואיננה
שווה לעצור רגע על התשובה 55, כי היא מספרת בדיוק מה קרה בראש של הילד.
הוא הסתכל על טור היחידות וראה 2 למעלה ו-7 למטה. 2 פחות 7 זה משהו שהוא עוד לא יודע לעשות, כי הוא לא פגש מספרים שליליים. אז הוא עשה את מה שכן אפשר: הפך את הכיוון וחישב 7 פחות 2, שזה 5. אחר כך הוריד את ה-5 מטור העשרות, ויצא 55.
מבחוץ זה נראה כמו חוסר תשומת לב. מבפנים זו התאמה הגיונית לגמרי של ילד שנתקע מול פעולה בלתי אפשרית ומצא דרך לעקוף אותה. אם תגידו לו רק "טעית, תבדוק שוב", הוא יבדוק ויקבל 55 שוב, כי לפי הכללים שהוא מכיר זו התשובה הנכונה.
מה צריך להיות מוכן לפני שניגשים לפריטה
זה השלב שבו רוב התרגול בבית נשבר. ההורה קונה דף תרגילים, הילד עושה עשרים תרגילים, וכולם יוצאים באותה טעות. הסיבה היא שחיסור עם פריטה נשען על יכולת אחרת שצריכה להיות מוכנה קודם.
הילד צריך לדעת לפרק מספר דו ספרתי לעשרות ויחידות, ולעשות את זה בלי מאמץ. 52 הוא חמש עשרות ושתי יחידות. הוא גם צריך לדעת שאפשר להסתכל על אותו מספר אחרת: ארבע עשרות ושתים עשרה יחידות. זה עדיין 52. שום דבר לא נעלם ושום דבר לא נוסף.
הרעיון הזה, שמספר יכול להיראות בשתי צורות ולהישאר אותו מספר, הוא כל הפריטה. ילד שמבין אותו יבין את השיטה תוך יום. ילד שלא מבין אותו ישנן צעדים ויתבלבל בכל פעם שהתרגיל ייראה קצת אחרת.
בדיקה מהירה: תשאלו את הילד כמה יחידות יש ב-40. אם הוא עונה אפס, יש עבודה לעשות לפני שמתחילים.
איך מסבירים את זה בלי דף ובלי עיפרון
הדרך הכי מהירה שראיתי עוברת דרך כסף. קחו חמישה שטרות של עשרה ושני מטבעות של שקל, ותבקשו מהילד לתת לכם שבעה שקלים.
הוא יסתכל על שני המטבעות ויגיד שאין לו מספיק. זה הרגע. עכשיו תשאלו אותו מה אפשר לעשות עם אחד השטרות. כמעט כל ילד אומר לבד שאפשר להחליף אותו בעשרה מטבעות.
הוא מחליף, ופתאום יש לו ארבעה שטרות ושנים עשר מטבעות. הוא נותן שבעה, נשארים לו חמישה מטבעות וארבעה שטרות. 45.
עשיתם חיסור עם פריטה מלא בלי לכתוב ספרה אחת. עכשיו אפשר לכתוב את אותו תרגיל בטור, ולהראות לו שהמחיקה של ה-5 וכתיבת ה-4 מעליה היא בדיוק החלפת השטר. הסימון בעיפרון מפסיק להיות טקס מוזר ומתחיל להיות תיעוד של משהו שהוא כבר עשה בידיים.
תרגול של עשר דקות שמחזיק
הסדר חשוב יותר מהכמות. אלה חמישה שלבים, ואפשר להישאר על כל אחד כמה ימים:
- פירוק בלבד. אתם אומרים מספר, הילד אומר כמה עשרות וכמה יחידות. בלי חיסור בכלל.
- פירוק בצורה השנייה. 52 זה ארבע עשרות וכמה יחידות? עד שהתשובה מגיעה מהר.
- חיסור בלי פריטה, כמו 58 פחות 3. זה נותן לו הצלחה ומחזיר ביטחון.
- חיסור עם פריטה עם שטרות ומטבעות, בלי כתיבה.
- אותו תרגיל בכתב, כשהכסף עדיין על השולחן לידו.
השלב האחרון הוא זה שכולם רוצים להתחיל ממנו. הוא עובד רק אחרי ארבעת הקודמים.
שלוש טעויות נפוצות של הורים
לתקן את התשובה במקום לשאול איך הגעת. כשילד מקבל 55 והוא שומע רק שזה לא נכון, הוא לומד שהוא טועה. כשהוא מסביר בקול איך הגיע ל-55, הוא בעצמו שומע איפה הכיוון התהפך. השאלה "תראה לי איך עשית" עושה יותר מעשרה תיקונים.
להעמיס מספרים גדולים מוקדם מדי. ילד שמצליח ב-52 פחות 7 עדיין לא בהכרח מוכן ל-403 פחות 158, שדורש פריטה כפולה דרך אפס. זה נושא נפרד שראוי לשבוע משלו.
לתרגל כשהילד עייף. אחרי יום לימודים ארוך זיכרון העבודה כבר מלא, וזה בדיוק המשאב שהפריטה צורכת. עשר דקות בבוקר בסוף שבוע שוות יותר מארבעים דקות בשמונה בערב.
מתי הילד באמת שולט
לא כשהוא פותר נכון עשרה תרגילים ברצף. תרגול חוזר יוצר מסלול אוטומטי שמחזיק ליום או יומיים ואז מתפוגג.
הסימן האמיתי הוא שהילד מזהה מראש מתי צריך לפרוט ומתי לא, לפני שהוא מתחיל לחשב. תנו לו דף עם עשרה תרגילים מעורבבים ובקשו ממנו רק לסמן איפה תהיה פריטה, בלי לפתור. ילד ששולט יעשה את זה בחצי דקה. ילד שמשנן ייתקע, כי השינון שלו מתחיל רק אחרי שהוא כבר בתוך החישוב.
והסימן השני, הפחות מדיד: הוא מפסיק לשאול אתכם אם זה נכון אחרי כל שורה.
רוצים שהילד יתרגל את זה היום?
המשחקים באתר בנויים בדיוק סביב הנושאים האלה, בעברית מלאה, עם אזור הורים שמראה מה באמת נעשה.
כניסה למשחקיםשאלות שהורים שואלים
מה זה בעצם פריטה?
זו פעולה שבה הילד לוקח עשרת אחת ומפרק אותה לעשר יחידות, כדי שיהיה לו ממה לחסר בטור היחידות. בספרים קוראים לזה גם שאילה או המרה, וזה אותו דבר בדיוק.
באיזו כיתה לומדים את זה?
רוב בתי הספר מלמדים חיסור עם פריטה בכיתה ב, וממשיכים לתרגל אותו בכיתה ג עם מספרים גדולים יותר. ילד שמתקשה בכיתה ג בדרך כלל נשאר עם פער מכיתה ב.
הילד מקבל תשובה גדולה מהמספר ההתחלתי, למה?
כי הוא מחסיר את הספרה הקטנה מהגדולה בכל טור בנפרד, בלי קשר לסדר. זו הטעות הכי נפוצה בנושא הזה והיא מעידה שהוא מיישם כלל טכני בלי להבין מה קורה למספר.
כמה זמן לוקח לתקן את זה?
אם הבסיס של פירוק לעשרות ויחידות יציב, שבועיים של עשר דקות ביום בדרך כלל מספיקים. אם הבסיס רעוע, צריך לחזור אליו קודם וזה יכול לקחת חודש.