הילד כותב ב' כמו ד' והופך מספרים: מה תקין ומתי לבדוק

מה בעצם קורה כשילד כותב אותיות ומספרים הפוך

התופעה נקראת כתיבת מראה. הילד לא טועה במובן שהוא לא יודע את האות, הוא רואה אותה נכון בראש אבל היד כותבת אותה בכיוון ההפוך. זה קורה הרבה עם ב' ו-ד', עם ם' ו-ס, ועם מספרים כמו 2, 3, 6, 7 ו-9, שיש להם צד פתוח מוגדר שקובע את הזהות שלהם.

עד איזה גיל זה נחשב תקין

עד סוף כיתה א, ולעיתים גם בתחילת כיתה ב, כתיבת מראה היא שלב התפתחותי נורמלי אצל חלק גדול מהילדים. המוח בגיל הזה עדיין לא סיים לקבע את הכלל שכיוון קובע זהות. עד גיל שבע בערך, רוב הילדים בכיתה יעשו את זה לפעמים, וזה לא סימן דאגה.

נקודת האזהרה מגיעה בגיל שמונה, כשהילד בכיתה ב או ג. אם ההיפוכים עדיין תדירים, בכל יום, ולא רק בהעתקה ממחברת חדשה אלא גם בכתיבה חופשית, זה הזמן לבדוק לעומק.

למה זה קורה, בקצרה

המוח שלנו מזהה אובייקטים בלי קשר לכיוון שלהם. כוס היא כוס גם כשהיא הפוכה, כלב הוא כלב גם כשהוא פונה שמאלה. זו יכולת שימושית לרוב הדברים בעולם. אבל אותיות ומספרים הם המקרה הנדיר שבו הכיוון קובע זהות, ב' שמתהפכת נהיית ד'. ילדים צריכים ללמוד במפורש שהכלל הרגיל לא חל כאן, וזה לוקח זמן ותרגול.

מה עושים בבית, הערב, עשר דקות

1. תרגיל יד מכוונת: קחו כרטיסיה עם האות הבעייתית, למשל ב', ותנו לילד לצייר אותה באוויר עם היד שלוש פעמים, כשהוא אומר בקול הקו הפתוח פונה ימינה. חזרו על זה עם שתיים או שלוש אותיות בכל פעם, לא יותר.

1. משפט עוגן קבוע: לכל אות בעייתית מצאו משפט זכירה אחד וקבעו אותו. לדוגמה, ב' יושבת עם הבטן שלה פונה לחלון. השתמשו באותו משפט בדיוק בכל פעם, אל תמציאו חדש כל פעם כי זה מבלבל.

1. כתיבה על משטח אנכי: חמש דקות בכל ערב לתת לילד לכתוב את האותיות הבעייתיות על לוח מחיק תלוי על הקיר, או עם טוש מחיק על חלון. כתיבה אנכית מפעילה זיכרון תנועתי שונה מכתיבה על שולחן ועוזרת לקיבוע.

1. משחק מצא את הזר: הכינו שורה עם חמש אותיות ב' ואחת ד' הפוכה, ותנו לילד למצוא את הזרה בזמן, בלי לתקן, רק לזהות. זיהוי חוזר בונה מודעות לפני שדורשים תיקון בכתיבה עצמה.

1. אל תתקנו כל היפוך שרואים במחברת השיעורים. קבעו יום קבוע בשבוע, למשל שלישי אחרי הצהריים, ובו תעברו יחד על שלוש שורות שהילד כתב ותסמנו בעיפרון קל את ההיפוכים, בלי מבחן ובלי כעס.

מה לא לעשות

אל תגידו זה שוב הפוך, כמה פעמים אמרתי לך. זה מקשר בין הכתיבה לתחושת כישלון, ומוביל להימנעות מכתיבה בכלל.

אל תמחקו ותכתבו במקום הילד. תנו לו לתקן בעצמו אחרי שהצבעתם על ההיפוך, גם אם זה לוקח דקה נוספת.

אל תתלו את כל האותיות הבעייתיות על הקיר בבת אחת. שתי אותיות בשבוע מספיק, כדי שהילד לא יתבלבל בין כללי הזכירה של כל אחת.

מתי זה סימן שדורש בדיקה

אם בגיל שמונה ומעלה, סוף כיתה ב או כיתה ג, ההיפוכים עדיין תדירים בכל כתיבה חופשית, ואם יש גם קושי בהבחנה בין שמאל לימין בגוף, ואם יש גם קושי בקריאה שנמשך מעבר לצפוי לכיתה, השילוב הזה מצדיק אבחון דידקטי או פגישה עם מורת השילוב בבית הספר. היפוך בודד לא מעיד על דיסלקציה, אבל שילוב של כמה סימנים דורש בדיקה מקצועית ולא אבחון עצמי בבית.

שאלו את המורה שאלה ממוקדת: כמה פעמים ביום היא רואה היפוך בכתיבה חופשית, לא בתרגילי העתקה. התשובה הזו אינפורמטיבית הרבה יותר מהוא כותב הפוך.

מספרים מתהפכים גם הם

עם מספרים הכלל דומה, אבל יש טריק פשוט. המספרים 2, 3, 5 ו-7 הם הנפוצים ביותר להיפוך כי יש להם צד עגול וצד ישר ברור. הדביקו על המקרר פתק עם המספרים 1 עד 9 בגודל גדול, בכיוון הנכון, כדי שהילד יראה אותם נכון כמה פעמים ביום בלי מאמץ מיוחד. זו חשיפה פסיבית שעוזרת בטווח הארוך.

סיפור קצר מהשטח

ילדה בכיתה א כתבה כל ב' כד', כל יום, במשך שלושה חודשים. ההורים ניסו לתקן במחברת כל פעם, וזה הפך לריב יומי בשעת שיעורי הבית. כשעברו לגישה של יום תיקון קבוע אחד בשבוע, בלי תיקון יומי, ועם משפט עוגן אחד קבוע, ההיפוכים ירדו בחדות תוך חודש וחצי. מה שהשתנה יותר מהכל היה שהילדה הפסיקה לבכות כשראתה מחברת.

לסיכום המעשי להיום

בחרו אות אחת שמפריעה הכי הרבה, קבעו לה משפט עוגן, ותרגלו אותה חמש דקות הערב על לוח או חלון. תנו לזמן לעשות את שלו, ותזכרו שהיפוך אחד במחברת הוא לא סימן לבעיה. הוא בדרך כלל שלב שכל הילדים עוברים, כל אחד בקצב שלו.