תוכן העניינים
למה זה בעצם קורה
ימין ושמאל הם לא מושגים מוחלטים כמו מעלה ומטה. השמים הם למעלה בשביל כולם, אבל הימין שלי הוא השמאל שלכם אם אנחנו עומדים אחד מול השני. זה אומר שהמוח צריך לבצע חישוב קטן בכל פעם: לזכור איזו יד היא ה"ימין שלי", ואז להתאים את זה למצב הנוכחי, אם אני מסתובב, אם אני מסתכל במראה, אם אני מדבר עם מישהו שפונה אליי.
ילדים מתחת לגיל שבע פשוט עדיין לא גיבשו את הרשת המוחית הזו לגמרי. זו לא אינטליגנציה, זו התבגרות של אזור מסוים בקוגניציה, בערך כמו שיניים חלב שמתחלפות בקצב שונה מילד לילד.
החלק המבלבל באמת הוא שהמושג "ימין" ו"שמאל" משתנה בהתאם לזווית. תגידו לילד "תיקח את הכוס בימין" כשהוא מסתכל עלייכם, וזה יכול לבלבל אותו כי הוא צריך לדמיין את עצמו במקומכם.
הבדיקה של חמש דקות בבית
לפני שמתחילים לתרגל, שווה להבין איפה הילד עומד בדיוק. זה לא מבחן, זו רק מפה קטנה.
- תבקשו ממנו להראות איזו יד הוא כותב בה, ולהגיד אם זו ימין או שמאל.
- תבקשו ממנו לגעת באוזן שמאל שלו בעיניים פקוחות.
- עמדו מולו ותבקשו שיצביע על היד הימנית שלכם.
- תנו הוראה עם שני שלבים: "קח את הכדור ביד ימין ותן לי אותו ביד שמאל שלך".
אם הוא מתבלבל בשלב הראשון או השני, הבעיה היא בזיהוי הבסיסי של הצדדים בגוף שלו. אם הוא נכשל רק בשלב השלישי, הבעיה היא בהעברה לזווית אחרת, וזה שלב מתקדם יותר שאפשר לדחות אותו לגיל מאוחר יותר.
שיטת היד עם הסימן
הדרך הכי יעילה שעובדת אצל רוב הילדים היא לתת ליד השמאל סימן פיזי קבוע.
- קשרו חוט צבעוני דק או גומייה על פרק כף היד השמאלית. תגידו לו: "היד עם החוט היא שמאל, תמיד."
- בכיתה א ו-ב אפשר גם לצייר עם טוש שלא נמחק סימן קטן, למשל כוכב, על גב היד השמאלית לכמה ימים.
- כל בוקר, לפני שיוצאים מהבית, שאלו אותו "איזו יד זה?" ותנו לו לענות בעצמו, בלי לתקן מהר.
החוט לא נועד להישאר לתמיד. המטרה היא שהוא יבדוק את היד עם החוט מספיק פעמים, עד שהתחושה תהפוך לזיכרון גוף בלי צורך בסימן חיצוני. אחרי שבוע עד שבועיים של תרגול יומי קצר, אפשר להוריד את החוט ולראות אם המידע נשאר.
תרגילים שנכנסים לשגרה בלי לתפוס זמן נוסף
הכי טוב להשתמש ברגעים שכבר קיימים ביום, לא להוסיף עוד משימה.
בדרך לבית הספר או ברכב תנו הוראות ניווט קטנות. "תגיד לי, אנחנו פונים ימינה או שמאלה עכשיו?" גם אם אתם יודעים את התשובה, תנו לו לחשוב בקול. זה לוקח שלושים שניות ולא מפריע לנסיעה.
בזמן ארוחת ערב משחק קצר של חמש דקות: תבקשו ממנו לשים את המזלג ביד שמאל ואת הכפית ביד ימין, ולהחליף כמה פעמים לפי הוראה. ילדים נהנים מזה כמשחק תגובה מהירה, לא כתרגיל.
כשמתלבשים בבוקר גרביים או נעליים הם הזדמנות מצוינת. "איזו נעל שמה בכף רגל ימין?" זה טבעי כי הפעולה כבר קורית, אתם רק מוסיפים משפט אחד.
במשחק כדור בחצר, פעמיים בשבוע החליטו על כלל: "תגלגל לי את הכדור עם היד הימנית", ואז "עכשיו עם השמאלית". תוך עשר דקות של משחק רגיל הוא מתרגל בלי לשים לב שזה תרגיל.
מתי להשתמש במראה כדי להקשות בכוונה
כשהילד כבר שולט טוב בזיהוי הבסיסי, אפשר להעלות קושי ולעבוד על ההעברה לזווית אחרת. עמדו מולו ותבקשו שיצביע על היד הימנית שלכם, לא שלו. זה קשה יותר כי הוא צריך להפוך את התמונה במוח. תתחילו מזה רק אחרי שההבחנה הבסיסית בטוחה, בערך שבועיים שלושה של תרגול בסיסי מוצלח.
משחק טוב לשלב הזה: עמדו מול הילד ותשירו שיר תוך כדי הרמת ידיים, "ימין ימין ימין, שמאל שמאל שמאל", ותבקשו ממנו לחקות אתכם במראה, כלומר אם אתם מרימים ימין הוא מרים את היד שנמצאת מולה. זה מבלבל בכוונה ומלמד גמישות מחשבתית.
מה לא לעשות
- אל תתעצבנו כשהוא טועה תחת לחץ, למשל כשאתם ממהרים לצאת. לחץ זמן פוגע בדיוק בסוג החישוב הזה יותר מכל דבר אחר.
- אל תגידו "את/ה כבר גדול בשביל לא לדעת את זה". גיל ההתפתחות של המיומנות הזו לא תלוי בכיתה שהוא נמצא בה.
- אל תדרשו ממנו לזכור ימין ושמאל במהלך פעילות אחרת שדורשת ריכוז גבוה, כמו למשל בזמן שהוא מנסה ללמוד לרכוב על אופניים. זה יותר ממה שהמוח יכול להחזיק בבת אחת.
הציפייה הריאלית
רוב הילדים מגיעים לביטחון סביר בין הגילאים שש לתשע, אבל שליטה מלאה שכוללת גם היפוך במראה ובזוויות שונות יכולה להתבסס לגמרי רק סביב גיל עשר. אם אתם רואים שיפור הדרגתי, גם אם לאט, זה סימן טוב. השאלה שצריך לשאול היא לא "האם הוא מושלם" אלא "האם הוא מדויק יותר מהחודש שעבר". אם התשובה כן, המשיכו באותו קצב בלי לחץ נוסף.
רוצים שהילד יתרגל את זה היום?
המשחקים באתר בנויים בדיוק סביב הנושאים האלה, בעברית מלאה, עם אזור הורים שמראה מה באמת נעשה.
כניסה למשחקיםשאלות שהורים שואלים
מגיל כמה ילד צריך להבין ימין ושמאל בבירור?
רוב הילדים מבינים את זה בערך בגיל שש עד שמונה, אבל יש טווח נורמלי רחב. ילדים רבים ממשיכים להתבלבל לפעמים גם בכיתה ג או ד, במיוחד תחת לחץ או מהירות, וזה עדיין בגדר תקין.
הבן שלי בכיתה ה ועדיין מתבלבל, זה סימן לבעיה?
לא בהכרח, אבל שווה לשים לב אם זה מלווה בקשיים נוספים כמו הפוך אותיות, קושי בקריאת שעון או בלבול בכיוונים אחרים. אם כן, כדאי לשתף את מחנכת הכיתה ולשקול הערכה של מרפאה בעיסוק.
האם צריך לתקן את הילד כל פעם שהוא טועה?
לא. תיקון מתמיד יוצר לחץ ומוריד ביטחון. עדיף לתרגל בהקשרים משחקיים בלי ציון וללוות בסבלנות, ולתקן בעדינות רק כשזה רלוונטי באמת, למשל בדרך.
יש קשר בין בלבול ימין-שמאל לקשיי למידה?
לרוב אין קשר ישיר, זו מיומנות מרחבית שמתפתחת בקצב שונה מילד לילד. במקרים נדירים זה מופיע יחד עם דיסלקציה או קשיים בתפיסה מרחבית, ואז ההערכה המקצועית תבדוק את התמונה המלאה.